sitemap.xml
   הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
קשטלו דה וידה

קשטלו דה וידה


                                                      המבצר בעיר קשטלו דה וידה
 
העיר קשטלו דה וידה (מבצר החיים) הממוקמת במזרח פורטוגל, נמצאת כ- 13 ק"מ מהגבול עם ספרד. מבנים שנמצאו באיזור זה מראים כי מתיישבים אכלסו את האזור הזה כבר בזמן הרומאים, הוויזיגותיים והערבים.
בשנת 1320 מגיעות לקשטלו דה וידה 17 משפחות יהודיות (49 נפשות) דרך גיברלטר, המשפחות חיפשו מקום שופע מים לא רחוק מהגבול עם ספרד ותכננו לעסוק בתעשיית צביעת הבדים, בשנת 1333 הצטרפו אליהם משפחות יהודיות נוספות. הקהילה פנתה למלך אפונסו ה- 4 בבקשה להקים בעיר בית כנסת, והרשות ניתנה על ידי המלך ב- 3 תנאים:
1. יהיה זה בית קטן.
2. בית הכנסת ימוקם ברחוב צר וצדדי.
3. המבנה יהיה שונה בצורתו מכנסיה.


                                                 רחוב ברובע היהודי בקשטלו דה וידה
 
במאה ה-15 הקהילה היהודית הולכת וגדלה ומייצרת במקום את מדי הצבא הפורטוגזי, בשנת 1492, עם גירוש יהודי ספרד עוברים 100,000 מהיהודים לפורטוגל והעיר קשטלו דה וידה וסביבתה הקרובה קולטת כ- 4000 יהודים. בשנת 1496 מעוניין המלך מנואל ה- 1 לשאת את ביתם של המלכים הקתוליים אך התנאי היה כי יגרש את כל היהודים החיים בפורטוגל. המלך הפורטוגזי חתם על צו הגירוש ב- 10 בדצמבר 1496, אולם הוא ידע על תרומתה של הקהילה היהודית לכלכלה ולמדע של פורטוגל ולכן הוא מקדם המרת דת מאולצת במקום גירוש פיזי. היהודים מחוייבים לעבור טבילה נוצרית, והמסרבים נאלצים לנטוש באופן מיידי את פורטוגל.
 

                                  מקום הטבלת הנוצרים החדשים בעיר קשטלו דה וידה
 
יהודים רבים עוזבים את פורטוגל ועוברים לאימפריה העותומנית (בעיקר לעיר איזמיר), להולנד ולארצות נוספות, אלו שבחרו להישאר בקשטלו דה וידה הפכו לנוצרים חדשים ונאלצים לנטוש את דרך החיים היהודים.
בין מגורשי ספרד שהגיעו לקשטלו דה וידה נמצאו 12 משפחות יהודיות שברחו מהעיר טולדו שבספרד שהייתה באותם ימים מרכז הייצור של מיטב הנשקים לצבא הספרדי. מקצועם של משפחות אלו היה עבודת הנפחות והן שוכנו ברחוב RuaNova. בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 עדיין תפקדו ברחוב הזה 5 בתי מלאכה של נפחים, אחד מהם היה שייך למשפחתו של קרולינו טפאדאז'ו, צאצא לאחת המשפחות שהגיעו מהעיר טולדו והתיישבו בקשטלו דה וידה, בית מלאכה זה הפך למוזיאון בו מוצגים כלי עבודת הנפחים מלפני 500 שנים.


                                                                          מר קרולינו טפאדאז'ו




                                                              כלי נפחות בני 500 שנים 
 
בשנת 1536 בזמן שלטונו של המלך ז'ואו ה- 3 מתרבות הרדיפות כנגד הנוצרים החדשים ומוקמים בתי משפט של האינקווזיציה, קרוב ל- 400 נוצרים חדשים הועלו על המוקד בקשטלו דה וידה, רובן נשים אשר העבירו את המסורת היהודית מדור לדור. במהלך המאה ה- 17 מגיעים הנוצרים החדשים למשרות ציבוריות רמות דרג בשלטון המקומי והופכים להיות בעלי השפעה הולכת וגדלה, עובדה זו הביאה להקטנת הלחץ על אוכלוסיית הנוצרים החדשים מצד האינקווזציה שדעכה והופסקה בשנת 1821.

 
                                                      מיקום המזוזה בדלת הבית היהודי בקשטלו דה וידה
 
במהלך התקופה ניסו הנוצרים החדשים לשמר ככל שניתן את מסורת אבותיהם תוך שימוש בדמיון ובתחכום, בכל בית נבנתה קפלה קתולית קטנה וגלוייה, ובמקביל, נבנה בית כנסת קטן במקום סודי וניסתר בבית. מצות נאפו לחג הפסח ונקראו Bolo de Massa (עד עצם היום הזה). נשים נהגו לנקות את הבתים בימי שישי אחר הצהריים, והחזיקו מנורה דולקת בתוך הבית בליל שישי באופן שלא תראה מבחוץ. עד היום שומרים במקום על המסורת של שחיטת כבש בחג הפסח והוצאת הדם מבעל החי לפני צלייתו.
 
במהלך חלק גדול מהשנים במאה ה- 20, בתקופת שלטון הרודנות (1936-1974) חיי היהודים בפורטוגל לא היו קלים, המרד הצבאי שבוצע ב- 25 באפריל 1974 (אחד מגיבורי המרד היה קפטן Salgueiro Maia, תושב העיר קשטלו דה וידה ובן של נוצריה חדשה Francisca Silverio Salgueiro) הפיל את השלטון הרודני ועם כינונה של הדמוקרטיה, פורטוגל הפסיקה לרדוף את היהודים.
 
הודות לכינונה של הדמוקרטיה בפורטוגל נבחר מר קרולינו טפאדאז'ו לראשות העיר קשטלו דה וידה ואחת מההחלטות הראשונות שביצע הייתה רכישת בית הכנסת העתיק בעיר והכרזתו כאתר היסטורי מוגן. לאחר 30 שנים של מחקר הפך בית הכנסת העתיק למוזיאון יהודי בו ניתן לבקר.

 
                                              המוזיאון ובית הכנסת בקשטלו דה וידה

 
                                  לוח זיכרון להרוגי האינקווזציה במוזיאון בקשטלו דה וידה
 
ב- 17 במרץ 1989 אירח מר קרולינו טפאדאז'ו בעיר קשטלו דה וידה את נשיא פורטוגל ד"ר Mario Soares בנוכחות שגרירת ישראל דאז הגברת קולט אביטל והקהילה היהודית הפורטוגזית. במעמד זה ובפעם הראשונה, התנצל נשיא פורטוגל בעיר קשטלו דה וידה על הרדיפות והסבל שנגרם ליהודים במשך הדורות.

 



סיכום מתוך דבריו של מר קרולינו טפאדאז'ו בהרצאה במכון לחקר האנוסים במכללת נתניה (18/12/14)
תמונות מקשטלו דה וידה, צילום: עמיר פרי

עמיר פרי, מלווה ומדריך טיולים לחו"ל





 
תגובות


דף הבית